למי שתהה, לא. אני לא ג׳ורג׳ מיינפלד, אני לא נוהגת לדבר על עצמי בגוף שלישי.
הכותרת היא רפסרנס מאוד ישן לסיטקום הישן "בראש של הרמן" לכל ילדי שנות השמונים.
הפוסט היום הוא שער כניסה לתהליך החשיבה שלי בזמן העבודה עם הלקוח.
אני מניחה (אולי בחוצפתי) שאנשים רבים המגיעים אלי לסטודיו לשם יצירת העתק של איבר המין נושאים בלבם חששות ושאלות. ההנחה הזאת מגיעה מהמקום הטבעי בו אני שמה את עצמי והמחשבות שלי, אני מבקרת אצל רופאים, וגם אצל הקוסמטיקאית- שהם דמויות מקצועיות שמקיפות אותי ורבים אחרים/ת.
מתוך הנסיון שלי אצל שני אנשי המקצוע הנל, ומתוך שאלות שאנשים שואלים אותי אני מעלה כאן חששות שאולי עולים לכם בראש.
״מעניין מה נועה חושבת על הזין שלי״
״חושה שאני שמן/רזה מדי?״
״בטח נועה מצפה שאני אשאר עומד וזקוף״
״אני צריך להוכיח שאני ״גבר גבר׳ ולהעמיד אותו חזק״
״מעניין אם גילחתי מספיק״
״מה אני אמור לומר בזמן הזה?״
״בטח נועה שאני סוטה לגמרי בגלל הפורנו שהבאתי״
״מה נועה תחשוב אם אתתרגש׳ יותר מדי בזמן זמן אני?״
אז אני אספר לכם מה באמת עובר לי בראש. אני קודם כל חושבת:
״אני מקווה שהוא מרגיש נוח״
״אני מקווה שהקפה היה לו טעים״
״אני מקווה שאני לא מפריעה לו להתחמם״
״אני מקווה שלא יהיו יותר מדי בועות בחומר״
״מעניין אם הבן זוג יסכים לאמץ עוד בעל חיים״
״מה אוכלים הערב״
״הגיע הזמן למרוח חומר״
אני חושבת על הנוחות שלך, ועל הבעת הפנים שלך כשתראה את המוצר המוגמר!
בזמן אני בשלי ואתה בשלך, אני לא אשאל יותר מדי שאלות (כדי לא להוציא אותך מהריכוז), אני אשב לי בפינה (פולניה אמיתית) ואערבב את החומר וכשתהיה מוכן אניח על איבר המין את החומר, נמתין שנינו דקה וחצי (אתה) תסתכל על הוידאו שהבאת.
בונוס- התחושה מאוד נעימה כשאיבר המין יוצא מהתבנית ( כייף )
בכל מקרה, חשוב לי לדעתו שזרם המחשבות שלי מאוד פרקטי היצירה. זה קורה באופן טבעי כיוון שזאת הדרך היחידה לך להיות מרוכז, אולי להכין את השלב הבא.
והכי חשוב, אני חושב שתקבע כבר פגישה ונעשה פסל או דילדו הורסים מהזין שלך.
אתה יודע, בשביל הדורות הבאים :)
שבוע טוב בולבולזים.
Comments